ברוכים הבאים לגלגל המזלות

קטלוג מוצריםמזלות תקצירמזלות-מבשליםמזלות-שינוי גישההתאמה זוגיתמראה חיצוני-מזלותחופשות ומזלותשמות לפי הקבלהמשמעות האות הראשונה בשם שלנואמונות תפלותתרופות סבתאתחזית לראש השנה וכל השנהתחזית שבועית.,תחזית ליום.....מזל החודשתחזית שנתית נוספתצבעיםטארוטקלף יומי בטארוטתפילה לזיווגתפילה-תיקון כלליפירוש חלומותתאריך לידהאבניםמראה חיצוניהומורנוסטלגיהסיפורים ומעשיותאישיות לפי הצבעמאיזה עץ אתם עשוייםאנרגיה באותיותסלבסמדיטציהמשחקי און לייןמערכונים ופספוסיםפורום




נוסטלגיה


 

נוסטלגיה

 זמרת ראשונה שהערצתי:

אילנית:

 

נולדה בשם חנה דרזנר[17.9.1947]זמרת ישראלית,פעילה מאמצע שנות השישים,

והיתה פופולרית במיוחד באמצע שנות השבעים.

  

 תמונה:ilanit.jpg
 
  עטיפת אלבום האוסף

ביוגרפיה

אילנית נולדה בתל אביב בשם חנה דרזנר.בהיותה בת חמש עברה משפחתה לברזיל שם

נקשר למקצבים  דרום אמריקניים. ב-1960 שבה משפחתה  לארץ והיא התגלתה בתחרות 

 כישרונות צעירים כשהיא בת 15 בלבד.שלמה צח,שלימים בעלה,בקש ממנה להצטרף לשלישייה

שהקים בשם "גידי צח וחנה",אך זמן קצר לאחר מכן נשארו השניים כצמד "אילן ואילנית".

הצמד זכה להצלחה גדולה  מאד בשנות השישים בארץ ובעולם.כבש את מצעדי הפזמוניים

 וייצג את ישראל בפסטיבלים בינלאומיים.הופעתה של אילנית בפסטיבל הזמר של 1969

 נחשבת הופעתה הראשונה על במה לאחר פירוק הצמד.היא ביצעה את השיר"שיר בארבעה בתים"

[אהוד מנור ז"ל,נורית הירש]אך לא זכתה בתחרות.זכייתה  הראשונה בפסטיבל היתה בשנת

 1971 עם השיר "רק הירח" [שמרית אור, דני עמיהוד] שירים נוספים שביצעה בפסטיבל,

"אהבתה די-מון, "אם יפול הכוכב שלי","שיר של יום חולין".אילנית השתתפה בפסטיבלים

רבים בארץ ובעולם ובתחרויות באירוויזיון.היא הופיעה במהלך הקריירה שלה באולמות 

 החשובים בעולם.בין היתר בפסטיבלים בטוקיו ואתונה.הספיקה להקליט במספר רב של

שפות [בהן:אנגלית,פורטוגזית,ספרדית,צרפתית,סווהלית,יפנית,וגאורגית]

ונבחרה להיות  הזמרת הראשונה שתצייג את  ישראל 

 באירוויזיון שנערכה ב-1973 בלוקסמבורג עם השיר "אי שם",אותו כתבו אהוד מנור ז"ל

ונורית הירש.השיר הגיע למקום הרביעי,הישג מכובד למדינה שמשתתפת  בתחרות פעם ראשונה.

הקדימו אותה אן מארי דוד,המוסדדוס מספרד וקליף ריצרד.ב-1977 התבקשה אילנית לשוב ולייצג

את ישראל באירוויזיון,נכתבו מספר שירים לתחרות,בהם "נסיך החלומות"[ולטינו] אך  הוועדה בחרה

 בסופו של דבר בשיר "אהבה היא שיר לשניים"[עדנה פלג,אלדד שרים]שהגיע רק למקום ה-11.

אילנית הרבתה לשתף פעולה עם צמד  הכותבים מנור והירש,והפכה רבים משיריהם ללהיטים 

כמו "בשנה הבאה",וללכת שבי אחרייך".היא החליטה גם משיריהם של יוצרים נוספים.בהם רחל שפירא

["נחמה", שיר של יום חולין", "חלק בעולם",שיר על נחלים"].שמרית אור ["אל הדרך", "אני לא מאמינה"

,"רק הירח זורח","בשביל אל הכפר"] ושייקה פייקוב["ארץ ארץ","רינגולי",אחי גיבורי  התהילה,

"תבורכי ארצי",בפרוט נבל ועיגב",לאורך השדרה  שאין  בה איש ,"חמסין  של ניסן"].אילנית  נבחרה 

להיות זמרת השנה במצעד הפזמונים השנתי שבע פעמיים רצופות [בין השנים 1971-1977],הישג

 שלא חזר על עצמו מאז אצל זמרים אחרים.היא הוציאה  כעשרים תקליטים ,רבים מהם  תקליטי זהב.

זכתה לכמה וכמה ספיישלים  טלוויזנים,ובהם  התוכנית הראשונה שצולמה בצבע בישראל,בשנת

1973 בבימויו של  רלף ענבר.היא  התבלטה בשירי פופ קלילים ובשירי ארץ ישראל "סמלה המסחרי"

היה שיערה הבלובדיני הארוך.בתחילת שנות ה-80 התמקדה אילנית בעיקר בשירים בעלי גוון "לאומי"

 דוגמת "בללייקה" "שיר על נחלים" "חלק בעולם".ב-1985 התפרסם  ספר שירה "ועכשיו כולם ביחד"

,ועמו שיר הנושא  הפך להיט ברדיו. בשנת 1986 השתתפה בפרויקט מיוחד  שהופק  בסגנון שירי הצדעה ,

שפורסמו באותה תקופה ,בו נאספו מיטב האומנים הישראלים ושרו את השיר שהלחין "עם אחד שיר אחד"

,שהכנסותיו  הוקדשו לילד הנכה.לקראת סוף שנות  ה-80 ביצעה  אילנית את שירי הפתיחה של רבות

 מסדרות הטלוויזיה  לילדים.הפופולריות של התקופה,כגון "פרפר נחמד", בבית של פיסטוק","הלב"

,הקוסם מארץ עוץ",ו"טאו טאו.בשנת 1995 הוציאה אילנית את האלבום "חלום ברזילאי",שהכיל 

גרסאות בעברית  לשירים ברזילאיים  מוכרים.באלבום  זה חזרה אילנית לשתף פעולה עם אהוד מנור ז"ל

,שיצר את הנוסח העברי  לשירים ,ועם מוזיקאי קובי אושרת.בשנים האחרונות  הופיעה  לצד  נורית הירש

 במופע משותף וכן במופעים  עם חמש הדיוות לצד ירדנה ארזי ,רותי נבון ,שלומית אהרון,ומרגלית צנעני.

בקיץ 2006 הוציאה  אילנית שיר חדש לאחר הפסקה ארוכה ,השיר שנכתב על ידי קרן פלס הופק  על ידי

 בן זוגה  דאז של פלס,המוזיקאי איתי פרל.מדובר  בשיר שכתבה  פלס במיוחד  לכבוד  יום הולדתו 

החמישים  של אביה וביקשה מאילנית ,זמרת אותה הוא מעריץ ,לבצע איתו במסיבת  יום ההולדת.אילנית

 נענתה לבקשה ואמרגנה שלמה צח  החליט שמדובר בשיר שכדאי להוציא לרדיו.באפריל 2008 הוציאה

 את האלבום "ישראלית",בהפקתו  של תומר  הדדי,הכולל 10 שירים  העוסקים בישראליות.משתתפים 

 בו יוצרים ותיקים:רחל שפירא, נורית הירש ,דודו ברק, יואב גינאי ,שייקה פייקוב, מוני אמריליו וחיים קינן.

לצד יוצרים צעירים : תומר הדדי  ועמית צח,בנם של שלמה צח והזמרת אילנה אביטל.טרם צאתו, יצאו

 מהאלבום הסינגלים "ישראלית",שכתב דודו ברק והלחין  תומר הדדי,ו"ארץ החידות",שכתב יואב גינאי

 והלחין הדדי. 

 חיים פרטיים:

בשנת 1966התחתנה עם שלמה צח,בשנת 1970 התגרשה משלמה צח ,ומאוחר  יותר נישאה לבעלה

 השני נחום גת.מנישואין אלה  ילדה בשנת 1975 את בנה היחיד  עמיחי.בסוף שנות  השבעים התגרשה

 בשנית ,ומאוחר יותר פגשה את בן זוגה  אלי טמיר ,ועברה להתגורר עמו בכפר שמריהו אך החליטה 

 שלא להינשא  בשלישית.

 

אילנה אביטל

נולדה [18.2.1960] זמרת ושחקנית ישראלית.

 

ביוגרפיה :

אביטל נולדה בפריז,צרפת בשם בריזט אבוטבול.כשהיתה בת 11 עלתה לארץ עם משפחתה.כבר

בגיל 13 הקליטה לחברת תקליטים גדולה שלושה שירים בצרפתית.בגיל 16 הפנה אותה מורה לפיתוח

 קול למפיק שלמה צח.צח ערך אודישנים לזמרי ליווי ליזהר כהן,ובריזט הגיעה לאודישן עם השם החדש

"אילנה",אותו החליפה כבר בגיל 12.וכבשה מיד  את תשומת  ליבו  בעוצמה הקולית.היא לא התקבלה

כזמרת ליווי,אבל צח החתים אותה אצלו.אביטל פרצה לתודעה ישראלית בפסטיבל הזמר בשנת 1977,

שהיתה בת 17,עם השיר "אותך" שכתב והלחין שייקה פייקוב. ב-1978 השתתפה אביטל בפסטיבל

 הזמר הבינלאומי בצילה עם השיר "לאהוב" ,הגיעה למקום ה-3,ואף זכתה בפרס ההופעה הטובה

 ביותר.בשנה זו יצא אלבומה הראשון"לאהוב אותך",בשנתיים הבאות כמעט שלא הופיעה התרכזה

 בגידול בנה.בספטבר יצא תקליטון הבכורה של אביטל "שלום חבר",לקראת  אלבום בצרפתית.השיר

 נסק  לראש מצעד הפזמונים של מונטיראול. ב-1983 השתתפה אביטל בקדם אירוויזיון עם השיר

"עוד עוד",וזכתה במקום ה-5. ב-1984 הוציאה אלבום בישראל בשם "בזכות ימים כאלו",שכלל

שירי ילדים,והשתתפה בפסטיגל עם השיר "אבא ,אמא וארץ ישראל",אותו הלחינה בעצמה.באותה

שנה השתתפה אביטל בקדם האירוויזיון של צרפת,שם הגיעה למקום השני.ב-1985 עברה אביטל

 עם בעלה ועם בנה לגור בצרפת,באותה שנה התחרתה שוב במסגרת הפסטיגל עם השיר "בוא אל החגיגה"

 וזכתה במקום השלישי. ב-1987 השתתפה אביטל בקדם האירוויזיון הישראלי עם השיר "די לי די",

לאחר שהגישה מועמדות גם לאירוויזיון בלוקסמברוג. ב-1991 חזרה אביטל לתחרות קדם אירוויזיון

עם השיר "אהבתי האחרונה", שהגיע למקום ה-9 בתחרות .ב-1996 הוציאה אביטל קלטת וידאו

 בשם "אשת חייל",הקלטת מיועדת לנשים העוסקות בטיפוח חן,ומדריכה כיצד להפוך לאישה נשית

 ומושכת ולבצע את מטלות הבית בחדווה.בשנה זו ניסתה שוב את מזלה בקדם האירוויזיון עם

 השיר "לס  מואה טמה".שזכה במקום השביעי.בשנת 2001 היתה משמעותית בחייה.היא חזרה

לתודעה לאחר שנים של שקט יחסי,בעקבות הטלנובלה"לגעת באושר",שהפכה להצלחה,ובעקבותיה

הופיעה בתחרות הפסטיגל שהתבסס על  הסדרה.בנוסף השתתפה בתפקיד קטן בסרט המשך

הכושל בסדרת הסרטים "אסקימו לימון","אקסימו לימון -החגיגה נמשכת",ובסדרה סיטי טאוור".

במאי 2002 עלה המחזר "מרי לו" ב"בימה"בהשתתפותה,וב-2004 נסע כל צוות המחזמר לארצות

 הברית למופעים אחדים בפני הקהילה היהודית.באותה שנה יצא דיסק האוסףהכפול "סיכוי לאהבה",

שכלל את "שיר  פרחה" בגירסה חדשה.עוד הופיע בדיסק,דואט "סיכוי לאהבה" שכתב בנה עמית.

את השיר הקליטה יחד עם אמיר פיי גוטמן.עוד בין אלבומיה "רגעים","כיוונים נעלמים", "ילד המחר",

"אותך  פעם שנייה". אביטל שמשה סגנית מנהלת האמנותית של בית הספר ה"בימה",בית ספר

לאמנויות הבידור בחיפה. טענות רבות הופנו כלפי טוהר הכוונות של בית הספר,ויש טענו  כי הוא נוצר

 לעשות כסף על גבם של ילדים ששואפים להתפרסם.2007 הוציאה אביטל סינגל חדש "צא מהסרט",

והופיעה בהצגת בידור חדשה,"איזה מין שיפוצניק".

חיים פרטיים: 

ב-1978 התחתנה עם שלמה צח עימו הביאה לעולם את בנה עמית.במאי 1987 התגרשו אביטל ו

שלמה צח. ב-1988 נישאה אביטל לשי  טוכמאייר,ובשנת 1993 ילדה את בנה ברק,ובשנת 2001 הם התגרשו.

 

עופרה חזה ז"ל
עופרה  [19.11.1957-23.2.2000] זמרת ישראלית שפיתחה קריירה בינלאומית.
 
ביוגרפיה

 קורות חיים וקריירה  מוזיקלית

 ילדות -סדנת תיאטרון שכונת התקווה

בת שבע חזה נולדה בשנת 1957 בשכונת התקווה שבתל אביב כבת זקונים ליפת ושושנה חזה,
זוג מסורתי יוצא תימן שעלה לישראל בשנת 1944. אחיה הגדולים של חזה היו יהודה, נוגה, אתי,
רחל, ירדנה, זהבה, שולי ויאיר. מספר שנים לאחר היוולדה, החליטו הוריה לשנות את שמה לעפרה,
 בלחץ אחיה ואחיותיה. את האהבה לשירה רחשה עפרה עוד מגיל צעיר בבית מאמה, אשר עוד בתימן
 הייתה זמרת פופולארית בחינות, ובביתה השירה היה דבר שיגרתי לחלוטין. בבית הספר "עוזיאל"
בו למדה, מומש כישרון השירה שלה לראשונה כאשר צורפה כסולנית למקהלת בית הספר, ובהמשך,
 בגיל אחת עשרה, לקחה חלק במקהלה של מנשה לב רן, כאשר אחת לשבוע הייתה נוסעת אל
בית ברגר.בקיץ 1971, בעודה בת שתים עשרה, הופיעה עפרה בחתונה של חברים, שם שמה אותה
 משה ערוסי, חבר בסדנת התאטרון של שכונת התקווה, שנוהלה על ידי בצלאל אלוני. אלוני, צעיר בן
עשרים ותשע אז, ניהל את הסדנה אשר היוותה מקום אליו היו מגיעים צעירים מחבורות רחוב של השכונה,
 ומלבד מרכז תרבותי קהילתי, שמשה גם מקום בעל עניין חברתי. לאחר שהסכים להפגש עם הילדה
הצעירה בהמלצת חבריו, הופיעה עפרה בביתו של בצלאל ואשתו. עפרה התקבלה לסדנא באופן מידי,
וצעד זה היה הראשון בדרך משותפת בינה לבין בצלאל אלוני, שתמשיך שנים רבות.תחילת הקריירה
 המוזיקלית של עפרה הסתכמה בעיקר בדמויות משנה בהצגות וכמחליפה, מה שלא מימש את הפונציאל
 שבה.אולם, בערב הבכורה החגיגי במועדון ה"צוותא" למחזה בשם "סמבוסק, מתי הבחירות?",
 נטש השחקן הראשי את הסדנה ואת ההצגה כארבע שעות לפני ההופעה. עפרה, אשר ידעה את כל
תפקדי ההצגות של הסדנה מצפיה והקשבה, הוזעקה באופן בהול על ידי אלוני, ובאלתור מוחלט, העבירה
את תפקידה מזכר לנקבה וכבשה את הקהל.לאחר הופעת הבכורה שלה, פעילותה של עפרה בסדנא
 נהיתה חלק שגרתי ביומיום. בשנת 1973, ירדה סדנת התאטרון אל סיני להופיע מול החיילים במלחמת
 יום כיפור, עם הצגה חדשה בשם "אהבה ראשונה". ההצגה הייתה הראשונה של הסדנה ששיריה
מוקלטים ונשמעים ברדיו, כאשר שירה של חזה, "געגועים" שודר ברדיו והגיע אל ראש המצעדים.

 

ההצלחה הראשונית וסוף תקופת הסדנה השכונתית

בשנת 1974 השתתפה עפרה ב"פסטיבל הזמר והפזמון בסגנון עדות המזרח", שהיה מתקיים
מדי שנה. בתחרות הפסטיבל, זכתה חזה בתחרות במקום השלישי. לאחר הזכיה, החליטה עפרה
לממש את הפוטנציאל שלה בדרך להיות זמרת מקצועית, יחד עם אלוני. היא החלה ללמוד פיתוח
קול, ריקוד ותנועה, והמשיכה להופיע ברחבי הארץ. התפתחותה המקצועית הביאה להגדלת תפקידיה
על הבמות, ובשנת 1975 הופיעה אם חברי הסדנה בפסטיבל הזמר עם השיר "פרשת דרכים".
 באותה שנה יצאה עפרה להופעות בארצות הברית לצד זמרים נוספים עם המופע "כאן ישראל".
בתקופה זו החליט אלוני לוותר על ניהול הסדנה לטובת האמרגן הצמוד של עפרה. החלטה זו הביאה
 בסופו של דבר לסגירת הסדנה, שכן איש לא לקח על עצמו את ניהולה אחריו. על מנת להרים את
קריירת הסולו שלה, אירגן אלוני מופע לקהל יחיד, המפיק האגדי, אברהם "דשא" פשנל. התלהבותו
 של דשא הייתה מידית ועפרה נחתמה על חוזה לחמש שנים, אך בפברואר 1976 התגייסה לצה"ל.
לאחר הופעות מזעריות במסגרת "צוות הווי הנח"ל", בהן לא הרגישה כי הפוטנציאל שלה ממומש,
עזבה לתפקיד פקידה פלוגתית בסדנת השריון, מה שהותיר לה להופיע באופן בו אהבה. לאחר שנה,
נענתה בקשתה לקיצור שירותה הצבאי, ולאחר סיום השירות המשיכה את הקריירה המוזיקלית שלה
 תחת ניהולם של דשא ואלוני.הצעד הראשון של עפרה אחרי השחרור מהצבא והעבודה עם פשנל
ובצלאל כמנהל אישי לחזור למסגרת של הרכב. באותם ימים פרשה ירדנה ארזי משלישיית
"שוקולד, מנטה, מסטיק", ולאחר מכן גם לאה לופטין. פשנל החליט ליצור הרכב חדש, ולרותי הולצמן,
היחידה שנותרה מההרכב המקורי, הוא צירף את ישראלה קריבושי ועפרה. תחילת הקריירה של ההרכב
 החדש הייתה במסע הופעות בן שישה שבועות של בסקנדינביה. התלהבותה הראשונית של עפרה
 מתפקידה החדש החלה כבר בהופעות בסקנדינביה להעלם. העבודה בלהקה לא הייתה לרוחה וההרכב
התפרק עוד לפני שהחל להופיע בישראל. לאחר הפירוק, הודיעה עפרה לאלוני כי ברצונה בקריירת סולו.

 

ההצלחה הגדולה בישראל והפריצה בחו"ל

תחילת קריירת הסולו של עפרה הייתה עגומה במקצת, כאשר בפניות אל כתבי השירים הנחשקים
 ביותר באותה תקופה, כמו מתי כספי ואהוד מנור, איש לא הסכים לכתוב לזמרת האנונימית. אך
בשנת 1979 זכתה לטעום את טעם ההצלחה לראשונה, כאשר נבחרה ללהק את דינה, בתו של פולי
 בסרטם של "הגשש החיוור", "שלאגר". בסרט נכללה סצנה בה דינה יוצאת נגד בן זוגה שמקניט
 אותה על רצונה לרקוד כמו "פריחה", ובתגובה מתחילה לרקוד ולשיר במועדון את "שיר הפריחה".
 השיר המעורר מחלוקות הפך במהירות הבזק ללהיט היסטרי, ונותר חמישה שבועות בראש מצעד
 הפזמונים, כשבנוסף קטע הסרט הוקרן בטלוויזיה. "גלי צה"ל" דווקא אסרו על שידור השיר במשך
חודשים ארוכים, מפני שנחשב לנועז במיוחד. צעד זה היה אחד מבין רבים ושונים הפגעו באופן
מסוים בקריירה של שלה, מאחר ואיש לא רצה קשר עם תדמית הפריחה, אשר הייתה שונה מהאישיות
 של עפרה. על אף כל אלה, קהל המעריצים של עפרה החל לצבור תעוצה והיא הפכה לדמות מוכרת לכל.
ההצלחה של "שלאגר" עודדה את פשנל לדחוף את עפרה לתפקיד ראשי בסרט נוסף, "נערת הפרברים"
 של ג'ורג' עובדיה, לצד מנחם עיני ואבנר דן. היא גילמה שם את ורד, רוכלת שהתעוורה בתאונה בילדותה,
 שבזכות תרומה שמשיגים לה שלושה בטלני רחוב עם לב זהב עוברת ניתוח וזוכה מחדש במאור עיניה.
 לאחר הניתוח היא פוגשת אמרגן, והופכת לזמרת מצליחה. חוויית הסרט הייתה רחוקה מלהיות חיובית
 בשבילה, והיא ויתרה על קריירה קולנועית בהמשך דרכה. באותה שנה השתתפה עפרה בפסטיבל הזמר
 עם השיר "על אהבות שלנו" וזכתה במקום השישי. לעומת זאת, בשירוויזיון לילדים שנערך בחנוכה תש"מ,
 דצמבר 1979, השתתפה עפרה עם השיר "פלאש גורדון", וזכתה במקום הראשון.בשלב זה בקריירה שלה,
 לאחר תקופה ארוכה בה איש לא התעניין בלשתף פעולה עם עפרה, החליט בצלאל אלוני לסיים את החוזה
עם פשנל, והחל לנהל את עסקיה באופן עצמאי, כולל לכתוב לה את השירים שלה. לאור העובדה שמספר
 להיטים כבר הופקו, החליטו השניים כי יש להוציא אלבום. על בסיס השירים מ"שלאגר" ומ"נערת הפרברים"
 הקליטה עפרה בשנת 1980 את אלבום הבכורה שלה כסולנית, "על אהבות שלנו", במסגרת החוזה
 שחתמה בחברת "פונוקול". האלבום הוציא להיטים רבים, כמו "שיר הפריחה", "הגשם", "שיר אהבה לחייל",
 "פלאש גורדון" ועוד. היא זכתה לתואר "זמרת השנה" על ידי תחנות הרדיו "גלי צה"ל", "רשת ג'" ועל-ידי
העיתונים "ידיעות אחרונות" ו"מעריב". האלבום מכר כ- 20,000 עותקים, וזכה במעמד אלבום זהב.
באותה שנה השתתפה עפרה שוב בשירוויזיון לילדים, עם השיר "סימנים של אוהבים", ושוב זכתה
במקום הראשון, וכן גם שלחה את השיר "הוא" לוועדת הקדם-אירוויזיון, אך השיר נדחה. כמה ימים
 אחר-כך התקשרו לבצלאל, וביקשו שעפרה תתמודד עם השיר בפסטיבל "מדיטור" בפורטוגל
כנציגת ישראל. עפרה הסכימה, ואז גם הוחלף שם השיר ל"תפילה". במקביל, הייתה עפרה נציגת
 ישראל ב"טלתרום" בצ'ילה. פחות משנה אחר-כך יצא תקליטה השני של עפרה, "בוא נדבר",
עדיין בחברת "פונוקול". האלבום כלל גם הוא חומרים פרי עטו של בצלאל, וזכה גם הוא בתקליט
זהב. רבים משיריו הפכו גם הם ללהיטים: "תפילה", "סימנים של אוהבים" ועוד. לאותם התארים
 שאפפו את אלבום הבכורה זכה גם אלבומה השני, ועפרה עצמה זכתה בשנית לתואר זמרת השנה.
בשנת 1982 עברה עפרה לחברת התקליטים "הד ארצי", שם הוציאה את אלבום הסולו השלישי שלה,
 "פיתויים". אז גם יצאה עפרה לראשונה במופע הנושא את שם האלבום, בהפקה מוזיקלית של אלדד
 שרים, שם החלה צבור נסיון על הבמות. האלבום הוציא גם הוא מספר להיטים: "כל יום מתחילה שנה",
"גבריאל" ועוד, וזכה באלבום זהב גם הוא. עפרה שוב השתתפה אותה שנה בשירוויזיון לילדים עם
 השיר "מלכת הקסמים", ושוב זכתה במקום הראשון. השיר נכלל גם הוא באלבום. באותה שנה זכתה
בפרס "כינור דוד" וכן שוב בתואר "זמרת השנה" על-ידי כל כלי התקשורת בארץ. באותה שנה הוציאה
עפרה גם את "עפרה חזה לילדים", אלבום הכולל 30 ביצועים שלה לשירי ילדים מפורסמים.הצלחתה של
 עפרה במכירות ובהופעות הייתה מנוגדת ליחס אשר קבלה מטעם עורכים מוסיקליים ברדיו, אשר לא גילו
 כלפיה אהדה רבה ולא שידרו את שיריה תכופות. הדבר יצר ניגוד מוחלט בין חוות דעתם של מנהלי הרדי
ו לבין קהל המעריצים הישראלי, שגילה אהדה רבה לעפרה, מה שהתבטא במצעד הפזמונים, כאשר שיריה
 נדחפו אל ראש המצעדים על ידי המאזינים.שנת 1983 הייתה שנה מכרעת בקריירה של עפרה. באותה שנה
 עתיד היה האירווזיון להתקיים במינכן שבגרמניה. אהוד מנור חש צורך שדווקא שם יעמוד נציג ישראלי וישיר
 שוב ושוב את המילה חי. הוא כתב את השיר "חי" והציע אותו לירדנה ארזי לקראת הקדם-אירוויזיון, אך ארזי
 סירבה לקבל את השיר, בטענה שכבר הכינה שיר, "שירו שיר אמן". מנור פנה לעפרה, שמיד הסכימה לבצעו.
בפעם הרביעית מאז שניסתה להתקבל אל קדם התחרות, התקבל השיר ששלחה עפרה. בחודש מרץ נערכה
תחרות הקדם-אירוויזיו. ועפרה זכתה במקום הראשון, שנערכה על בימת תיאטרון ירושלים, עם 73 נקודות.
ירדנה ארזי הגיעה למקום השני, בפער של נקודה אחת, ויש הטוענים שתחרות זו היא שפתחה את המאבק
 בין עפרה חזה לירדנה ארזי, ובעיקר בין ומעריצותיהן, מאבק שנמשך מספר שנים, ושהתקשורת שמחה
ללבות.אותה שנה הקליטה עפרה את השיר "אחרי החגים" בדואט עם אבי טולדנו. השיר נכתב והולח
ן במיוחד למצעד הפזמונים השנתי של "גלי צה"ל". היא גם השתתפה בשירוויזיון לילדים עם השיר
"סופר סטאר", וזכתה שוב במקום הראשון. האלבום "חי", שיצא מיד לאחר הקדם-אירוויזיון, זכה
 למכירות היסטריות. האלבום מכר למעלה מ 43,000 עותקים, והפך לאלבום הפלטינה הראשו
של עפרה. האלבום הוציא מספר להיטים, וביניהם: "חי", "סופר סטאר", "אמן למילים"
ו"בלדה למלך", שיר ששרה עפרה בימי סדנת תיאטרון שכונת התקווה, וזכה לחידוש.בסוף
 אפריל היה עתיד להיערך האירוויזיון. במהלך ההכנות לתחרות בגרמניה ביקרו עפרה ושאר
הצוות הישראלי בדכאו, מחנה ההשמדה של הנאצים. במקום היא פגשה זוג יהודים מבוגרים
 מישראל, שניצלו בשואה. "את עפרה חזה?", שאל הבעל. "הייתי אסיר במחנה הריכוז הזה,
 והיום חזרתי לבקר בו בפעם הראשונה מאז שהשתחררתי ממנו. שמענו את השיר שלך.
 במוצאי-שבת, כשתשמיעי את השיר הזה לכל אירופה, תזכרי את מה שאת רואה עכשיו".
השיר הישראלי נחשב לבעל סיכויים מצוינים לאורך כל הדרך ואף בערב התחרות זכה לאהדה
רבה, אך הגיע למקום השני, בהפרש של שש נקודות בלבד.מיד לאחר החזרה מהאירוויזיון
 הוציאה עפרה את האלבום "שירי מולדת", אלבום שכולו חידושים שלה לקלאסיקות עבריות,
וזכה לביקורות משבחות. מכירות של יותר מ- 40 אלף עותקים הפכו את "שירי מולדת"
 לנקודת מפנה בקריירה של עפרה, כאשר הצליחה לפנות בשיריה גם לקהל המבוגר, ובו
זמנית לקרב את הדור הצעיר לשירים שלא פנו אליו. באותה שנה נבחרה עפרה שוב, בפעם
הרביעית ברציפות, בתואר "זמרת השנה". עוד באותה שנה הוציאה עפרה את האלבום "
מבחר להיטים, כולל סדנת תיאטרון שכונת התקווה עם הסולן מיכאל סינואני", שכלל שירים
של עפרה עם הסדנא. האלבום לא זכה להצלחה רבה.במשך שנתיים, מאותה שנה, כתבה
חזה בטור ב"מעריב" בשם "אקורד נוסף". בטור כתבה עפרה על דברים שקרו לה, על יחסי
דת ומדינה, על הקונפליקטים בין העדות ועוד. היא גם נהגה לכתוב על עניינים המעסיקים את
 אנשי שכונת התקווה. הטור הופיע מדי יום שישי במדור הפובליציסטיקה של "מעריב", לצד
טורים של חברי כנסת ואנשי ציבור. כמו כן שמשה ככתבת בעיתון "חדשות הספורט".באביב
 אותה שנה הוציאה עפרה את האלבום "בית חם". זו הייתה תקופה שבה נערות רבות עזבו
את בית הוריהן, ובתקשורת התגוללו סיפורים על נערות שלא מצאו בביתן בית חם. עפרה ביקשה
 מבצלאל שיכתוב שיר בנושא, והוא נענה. שיר הנושא של התקליט סיפר על חלום ילדות נושן
של עפרה, שלפיו, אם יהיה לה יום אחד "הרבה הרבה כסף", היא תייסד מעון לילדים נזקקים.
 מעון שיהיה, אכן, בית חם. מהאלבום יצאו להיטים רבים כגון: "בית חם", "יד ביד", "בן פרבר",
"במנגינת הלב". האלבום זכה בתקליט זהב גם הוא.באותה תקופה החלו עפרה ובצלאל בפרוייקט
שאפתני מאוד, אלבום שכל שיריו יהיו שירי עם תימניים אותם תבצע עפרה כמחווה למורשתה.
תחילה הקליטה שני שירי ניסיון, "גאלבי" ו"אסאלק". ובהמשך בצלאל בחר את שאר השירים,
ואף לימד אותה שעות כיצד לקרוא את הטקסט בטעמים התימניים המיוחדים. חצי שנה הקדישה
עפרה להקלטות, כשדגש רב מושם על איכות קולית וטכנית. האלבום, "שירי תימן", יצא בדצמבר
 1984. באלבום היא חידשה שירים תימניים ישנים בעיבודים חדשים של בני נגרי. בתקליט היו
 שירים ממגוון של תקופות ומקורות, מסוף המאה השש-עשרה (משל רבי שלום שבזי), ומתקופות
 מאוחרות יותר. שלושה משירי התקליט הושרו בערבית. כל השאר היו בעברית, בנעימה תימנית,
והעיבודים שנעשו לתקליט כללו שילוב מקורי של צלילים ומקצב עממי תימני, עם כלים ותזמור
קלאסיים.כשיצא האלבום, שהיה אחר כך לפריצת הדרך של עפרה לחוץ לארץ, הוא הושמע רק
בתוכניות הזמר המזרחי. בתוכנית "סיבה למסיבה" הפופולארית לא גילו בו עניין, וכן באף תוכנית
 רדיו אחרת לא הושמעו שירי האלבום השונה באופיו ובתכונו מהמיינסטרים. אז פנה בצלאל ליאיר
ניצני, לצורך הכנת הרמיקסים. ניצני היפנה אותו ליזהר אשדות שהכין את הרמיקס לשיר 'גאלבי'.
לאחר אי ההתעניינות המתמשכת, נשלח השיר לאנגליה על ידי צעיר אנגלי בשם גרנט אשר גילה
 בו עניין. מספר עותקים של התקליט ושל הסינגלים המחודשים הגיעו אל חברת התקליטים האנגלית
 "S Records". בחברה התרשמו מאוד, וקנו את זכויות התקליט מ-"הד ארצי". התקליט נמכר ללא
 הרף באנגליה, זכה לשבחי הביקורת של עיתוני המוזיקה היוקרתיים ביותר והחל את ההערצה האדירה
ברחבי העולם של עפרה חזה. תפנית חשובה בקריירה של עפרה ארעה כאשר השיר "עם ננעלו"
 זכה לגרסאת רמיקס בידי צמד הדי ג'יים "קולד קאט". השניים סימפלו את השיר לגרסאת מועדונים
בשם Paid in Full, אשר התפרסם באירופה ובבריטניה, ופרסם את הסלסול התימני של עפרה, אשר
 הביא לחשיפה בינלאומית שלה.באותה השנה, לראשונה מזה 4 שנים, חזה הפסידה את תואר
 "זמרת השנה" לירדנה ארזי, שהייתה יריבתה התקשורתית, עוד מהתקופה בה ארזי הפסידה לחזה
 בקדם אירוויזיון. האחרונה ניסתה במשך מס' שנים לפרוץ את השוק המקומי כזמרת סולו לאחר פרידתה
מ"שוקולד מנטה מסטיק", וב-1984 הצליחה להעפיל אל הפסגה. מנקודה זו, החל מאבק מממושך בין
מועדוני המעריצות של שתי הזמרות, כאשר השיא הגיע בהופעה של ארזי באמפי ווהל בתל אביב,
כשמעריצה של עפרה חזה ירתה על שמלתה דיו מתוך אקדח מים. מלחמה תקשורתית התחילה בין
שתי הזמרות, אשר לובתה בידי מעריצותיהן אשר הגיעה לסופה כאשר השתיים הודיעו כי התחרות אינה
ביניהן, אלה בין המעריצות.בשנת 1985 יצא האלבום "אדמה". האלבום, שבמקור תוכנן לכלול שירים
 שכולם פרי שיתוף פעולה בין עפרה ונעמי שמר, כלל לבסוף שירים של יוצרים ותיקים לדוגמת סשה ארגוב,
 שמר עצמה, יעקב אורלנד ומשה וילנסקי, לצד היוצרים הצעירים שבתקופה, כדוגמת אהוד מנור
 נורית הירש להיטי האלבום היו שיר הנושא, "גורל אחד" ו"מישהו הולך תמיד איתי". האלבום נמכר ב-
40 אלף עותקים והגיע למעמד פלטינה. עוד באותה שנה, הוציאה חזה את "שירי מולדת ב'", שהיווה
 המשך לקודמו. אלבום זה נמכר גם הוא ב-40 אלף עותקים.מאז ההצלחה באירוויזיון והצלחת
 "שירי תימן" בחו"ל, נעשתה חזה לזמרת מבוקשת גם בתפוצות, בעיקר באירופה. מעמדה של
חזה בחו"ל הלך וגדל ואיתו גם הביקושים להופעות. הגרסה המחודשת של "גלבי" כבשה את המצעדים.
 חזה התראיינה בתכניות האירוח הפופולריות ובעיתונים הנחשבים, וקמו לה מעריצים גם בחו"ל.
כדי לקדם את הקריירה בחו"ל הוא הקליטה אלבום שלם בצרפתית בשם "Aime Moi", שכלל גם
חידושים בצרפתית לשירים עבריים שהצליחו (לבסוף שוחררו מספר סינגלים מן האלבום, אך הוא לא
 יצא במלואו). במקביל היא לא זנחה את הקריירה בישראל והמשיכה לקיים הופעות, ואף לשחק במחזות
 זמר.ב-1986 ניסתה חזה לעדכן את הסאונד המוזיקלי בסגנונה וחברה עם יזהר אשדות להפקת האלבום
"ימים נשברים" שכלל סאונדים ואפקטים עדכניים. כל המילים והלחנים באלבום נכתבו על ידי חזה עצמה.
 מסע הופעות בבימויו של צדי צרפתי קידם את האלבום והוא הניב להיטים כמו שיר הנושא, "הכאב הזה",
"בוא ונגן אותי" ו"כל הקלפים". כ-30 אלף עותקים נמכרו מהאלבום והוא הגיע לאלבום זהב.בשנת 1987
הקליטה חזה את האלבום "שירי מולדת ג'". האלבום יצא לרגל חגיגות 40 שנה למדינת ישראל.
ב-3 בפברואר של אותה שנה היא ניצלה מהתרסקות מטוס צסנה שהיה אמור להחזיר אותה מהופעה
 בבסיס חיל האוויר לתל אביב. באותה שנה היא גם השתתפה בפסטיגל וזכתה במקום השני עם השיר
"ארבעים".עוד באותה שנה, תבעה חזה צמד ראפרים אפרו-אמריקאים אשר סמפלו את קולה מהשיר
 "אם ננעלו". אלוני, שראה את ההצלחה האדירה של הסמפול, החליט לקחת את אותה גרסה מחודשת
 של "אם ננעלו" מ-1984, לערוך אותה מעט, ולשלב בה קטעים באנגלית שכתב שיושרו על ידי חזה.
הדבר אכן נעשה, והתוצאות לא אכזבו. ביוני 1988 הגיע השיר לראש מצעד הפזמונים בגרמניה ושהה
 שם 9 שבועות רצופים. הסינגל נמכר ביותר משלושה מיליון עותקים. באותה שנה זכתה גם בתואר
 זמרת השנה שם. כך יצא, שסמפול גרסת "אם ננעלו" על ידי הראפרים נתן לעפרה קידום גדול בחו"ל.
חזה התפרסמה לא רק באירופה ובאמריקה, אלא גם במזרח הרחוק, ואפילו בארצות ערביות, למשל
 בתימן. אלבומה "שדי" (Shaday), שכלל את השירים "גלבי" ו"אם ננעלו" בתוספת שני תרגומים
לשירים מתוך האלבום "ימים נשברים" ועוד שירי דאנס אתניים, יצא בשנת 1988. אלבום זה נמכר
עד סוף השנה בלמעלה ממיליון עותקים באירופה ובעשרות אלפי עותקים בארצות הברית. מלבד
הגרסאות המחודשות והמצליחות ל"אם ננעלו" ו"גאלבי", בלטה רצועה נוספת מתוך התקליט -
"Love Song". השיר, שהוא בעצם "רענון" לשיר של חזה מאלבום הסולו הראשון שלה, מכיל
 קטע (משיר השירים) המדגיש את עוצמתה ואת ייחודה של האהבה. בגרסה המחודשת אין שום
כלי נגינה (א-קפלה), ורק מין אפקט הד קל ברקע. יכולתה הקולית של חזה מודגשת ביותר בשיר
הזה, ומסיבה זו יוצרים בעולם השתמשו ומשתמשים בשיר זה ליצירותיהם. באותה שנה זכתה חזה
 במקום הראשון בטקס "אריה הזהב" בגרמניה, וכעבור שנה זכתה במקום הראשון בפסטיבל הבינלאומי
של טוקיו. ההצלחה בחו"ל לא אפשרה לחזה להמשיך ולהוציא תקליטים גם בישראל, ועל כן היא נעדרה
 למספר שנים והתרכזה בקריירה שבחו"ל.ב-1989 הוציאה חזה את האלבום "רוח מדברית"
 (Desert Wind), שנרשם ככשלון יחסי ומכר רק חצי מיליון עותקים, אך מספר שירים מהאלבום כמו
 "Ya Ba Ye" ו"Wish Me Luck" נרשמו כלהיטים. נוסף על כך סיבוב ההופעות של האלבום זכה
 להצלחה מרובה וכלל שני הישגים חסרי-תקדים: ראיון והופעה בתוכניתו של מלך הטוק-שאוו האמריקני
 המנוח, ג'וני קרסון, וראיון בתוכנית הבוקר האמריקנית "The Today Show". באותה שנה השתתפה
 בעשיית הרמיקס לשיר "מקדש האהבה" של להקת Sisters of Mercy. השיר בוצע בסגנון רוק כבד,
והיא תרמה את קולה בסלסולי רקע. שיר זה הפך ללהיט באירופה ובארצות הברית. כמו כן, סירבה חזה
 ממניעים דתיים לבקשת הותיקן לשיר בפני האפיפיור יוחנן פאולוס השני. חזה הפכה לזמרת מוערכת
 בחו"ל עם הסגנון המוזיקלי החדש שלה ולסמל גאווה לישראל. למעשה, מומחים לדבר בחו"ל אומרים
 שחזה היא בעצם הראשונה מכולם שהביאה לעולם מוזיקה אתנית בשילוב סגנון מערבי, ובעצם יצרה
את הז'אנר "מוזיקת עולם" שכה פופולרי היום.

שנות התשעים - שנות הזוהר

בשנת 1990 זכתה חזה בתואר "הזמרת הישראלית הנמכרת ביותר בכל הזמנים" במונטה קרלו,
 וסירבה להצעתו של מייקל ג'קסון להצטרף אליו לסיבוב הופעות עולמי. באותה שנה היא הופיעה
 בהופעה חיה בפסטיבל הג'אז במונטרה שבשווייץ והופעתה המצליחה גם יצאה לאור על גבי תקליט
 בשנת 1997. מלבד זאת, באותה שנה היא גם השתתפה שלוש פעמים בפסטיבל סאן רמו שבאיטליה.
בשנת 1993 הייתה חזה למועמדת הישראלית הראשונה לקבלת פרס הגראמי כזמרת מוזיקת עולם,
 בזכות אלבומה המצליח "קריה", שצעד מספר רב של שבועות במקום הראשון במצעד המכירות של
המגזין "בילבורד". האלבום כלל בין היתר שיר קינה לזכרם של היהודים שנרצחו בשואה
("Trains of No Return"),שיר המבכה את גורלה של האישה בעולם השוביניסטי-שמרני
 ("Daw Da Hiya") ואף שני שירי חתונה מסורתיים של יהודי תימן. באותה תקופה שיתפה פעולה
 עם גדולי הזמרים כמו איגי פופ, פול אנקה, sister of mercy ,פאולה עבדול ועוד. מלבד זאת, היא
השתתפה בתוכניות האירוח הנחשבות ביותר באותה תקופה בחו"ל, וגם שרה את שירי הנושא לסרטים
 "סחלב פראי"' "האומנת" ו-"המלכה מרגוט" ביחד עם המוזיקאי גוראן ברגוביץ'. כך יצא, שעפרה
 חזה הפכה להיות לזמרת הישראלית הבינלאומית הראשונה, וגם קבעה שיא ישראלי: הזמרת הישראלית
היחידה עד היום שהייתה מועמדת לפרס הגראמי.בשנת 1994 הקליטה חזה מספר שירים לרגל הוצאת
 אלבומה הבינלאומי החדש, "Queen in Exile". הסינגל הראשון והיחיד מאלבום זה (Mata Hari)
הפך ללהיט דאנס אתני קצבי, ובחלק משירי האלבום היא שיתפה פעולה עם יזהר אשדות, מי שהקפיץ
אותה לצמרת הבינלאומית. אלבום זה הביא לוויכוחים אומנותיים רבים עם חברת ההקלטה, והאלבום
 נגנז. כל שירי האלבום הופיעו באוסף "מנגינת הלב 2". באותה שנה היא ניצלה בשנית מפגיעת ברק
 במטוס הג'מבו שהחזיר אותה לארץ מלונדון.עם הצלחתה בחו"ל החליטה חזה לחזור לארץ ולהקליט
אלבום ראשון בעברית מזה שבע שנים בשם "כל הנשמה". אלבום זה הצליח מאוד ומתוכו בלט במיוחד
 השיר "לאורך הים". ב-1994 היא הופיעה באוסלו שבנורבגיה בטקס קבלת פרס נובל לשלום שהוענק
ליצחק רבין, שמעון פרס וליאסר ערפאת. בשנת 1995, לקראת קיום עצרת הזיכרון במלאות 30 יום
להרצחו של רבין, התבקשה חזה לשיר את "לאורך הים" באירוע. היא נענתה בחיוב, וביצעה את
 השיר בשילוב קטעים משירה "כל הנשמה". ביצוע זה הושמע גם בתחנות הרדיו השונות, ונכנס
לקלאסיקה הישראלית. הוא מורבה להישמע בימי זיכרון לחללי צה"לבשנת 1997 הוציאה חזה את
 אלבומה האחרון, "Ofra Haza", שהופק על ידי פרנק פטרסון, מי שאחראי בין השאר על להקת
"אניגמה". באלבום זה היא גם הקליטה את השיר "אם ננעלו" בגרסה חדשה. רוב השירים באלבום
הם באנגלית, ללא תוספת תימנית כפי שעשתה עפרה בשנים קודמות, ובנוסף יש מעט עברית וצרפתית.
 מבין השירים הבולטים של האלבום ניתן למנות את השיר "Show Me", הסינגל הראשון של האלבום
 אשר זכה למספר חידושים מצד זמרים מרחבי העולם, השיר "Give Me a Sign" והחידוש לשירה
 של קארול קינג "You`ve Got a Friend".ב-15 ביולי 1997 התחתנה עם איש העסקים דורון אשכנזי,
גרוש ואב לשניים. לאחר החתונה ניתקה חזה את קשריה עם בצלאל אלוני בשל לחצו של בעלה,
והוא הפך להיות מנהלה האישי. בשנת 1998 הופיעה ב"פעמוני היובל", הטקס המרכזי של חגיגות
 ה-50 למדינת ישראל, שם שרה את השיר "ירושלים של זהב" והשתתפה בפרויקט "עבודה עברית"
לרגל 50 שנות קיום לישראל, בו חידשה את השיר "לתת" של בועז שרעבי. באותה שנה השתתפה
בעשיית הסרט המצויר הראשון של חברת "Dream Works", "נסיך מצרים". בסרט זה שרה חזה
את השיר "Deliver Us" (שַלַּח אותנו) ב-17 שפות שונות, וכן דיבבה את קולה של יוכבד. הסרט זכה
 להצלחה אדירה בכל המדינות בהן הוקרן והוסיף להכרתה העולמית של חזה. באותה שנה היא שיחקה
בסרט "צדק מוחלט" שעסק בפרשיית ילדי תימן החטופים. מלבד זאת, ב-1999 היא דיבבה את הסרט
המצויר "המלך ואני", שם שרה חמישה שירים שונים.

 

פטירתה

בתחילת שנת 2000 החמיר מצבה של חזה. היא הובהלה לבית החולים "תל השומר" במצב קשה
ונפטרה כעבור שבועיים, ב-23 בפברואר 2000, מסיבוכים שנבעו ממחלת האיידס. בעלה נפטר כשנה
אחריה ממנת יתר ב-7 באפריל 2001 והוא בן 41. מותה גרם הלם ותדהמה רבה בישראל ובעולם והעיסוק
בנסיבותיו העלומות והמסתוריות נמשך שנים.משפחתה של חזה טענה כי חזה נדבקה בנגיף האיידס
מבעלה אשכנזי, שכן זה סירב לחשוף את תוצאות בדיקות הדם שעבר. כמו כן, אמו של אשכנזי, העידה
 בעצמה כי בנה נהג "להחליף בחורות" בתדירות גבוהה. אלוני, אמרגנה של חזה, העיד בראיון שנערך
עימו כי במשך כל השנים הרבות בהן היה אמרגנה, היה נוכח בוודאות לכך שחזה לא ניהלה קשר עם אף
בחור. מהצד השני טענה משפחתו של אשכנזי, כי לא הוא זה שהדביק את חזה בנגיף. הערפל הוסר
 מהפרשה בדצמבר 2007, כאשר פורסמו דוחות משטרה המכילים את עדותו של הרופא שטיפל בחזה
 לאחר שנודע לה דבר מחלתה, ד"ר בורק. מעדותו עולה כי לאחר ניתוח של תוצאות בדיקת הדם של
חזה ובעלה אשכנזי, התברר כי אשכנזי נדבק במחלה כ-4 שנים לפני חזה, אשר נדבקה בה שנתיים עד
 ארבע, לפני הגילוי, זמן ראשית נישואיהם.

 

היצירות האחרונות

לפני מותה התחילה חזה בהקלטת דיסק חדש באולפנו של המפיק המוזיקלי רן אביב, אך לא הספיקה
 להוציאו לאור. מתקליט זה הספיקה חזה להקליט רק סקיצות לא גמורות (קטעים קצרים ונדירים
 מושמעים בסרטים הדוקומנטריים "חייה ומותה של עפרה חזה" ו"הילד הסודי של עפרה חזה").
מומחים בינלאומיים אשר השמיעה להם חזה את הסקיצות חודשים ספורים לפני מותה, ניבאו לתקליט
 הצלחה מסחררת. בראיון איתם בסרט "חייה ומותה", חשפו כי התקליט עתיד היה להיות מאוד
 "עמוק ושורשי", ושחזה סוף סוף הייתה חופשייה "לנהל את העניינים" סביב התקליט בעצמה ללא
הוראות מאחרים. השיר האחרון המלא שהקליטה היה "Forgiveness" (סליחה) עבור תקליטו של
 מוזיקאי יהודי בשם יונתן אלייאש "The Prayer Cycle" (מחזור תפילות) המבוסס על קטעים מפרק
כ"ג בספר תהילים, המוכר בפתיח "ה' רועי לא אחסר". במהלך שנת 2007 ניסה שי אשכנזי, בנו המאומץ
 של דורון אשכנזי, להוציא לאור את הסקיצות שהותירה חזה על גבי תקליט חדש, אך הניסיון לא יצא
לפועל בשל התנגדותה המשפטית של משפחת חזה.
אתר הנצחה המוקדש לעופרה חזה ז"ל
ניסים סרוסי
ביוגרפיה:
ניסים סרוסי (נולד ב-1948) הוא זמר ישראלי .שיא הצלחתו של סרוסי הייתה מאמצע שנות ה-60 ועד
סוף שנות ה-70. בתחילה הוא שר בלהקת הרוק שלו, "הנמרים", ועם הזמן פצח בקריירת סולו בסגנון
פופ המושפע מסגנונות צרפתיים ואיטלקיים.בין להיטיו הגדולים: "אשליות", "איני יכול", "אמא".בשנות
ה-70, התראיין ניסים סרוסי בתוכנית הטלוויזיה "טנדו" אצל ירון לונדון, אשר התנשא מעליו והתייחס
אליו באופן מזלזל, תוך שהוא מציג את מילות שיריו באופן מגוחך. מבלי שבחר בכך, הפך סרוסי לנציג
המוזיקה המזרחית המקופחת, למרות שהוא כלל לא שר בסגנון מזרחי. סרוסי חש שיש לו סיכוי טוב
 יותר להצליח באירופה, והחל מסוף שנות ה-70 החל לשיר פופ בצרפת.דווקא כאשר החלה המוזיקה
 המזרחית להנות מפופולריות גוברת, החליט סרוסי לעבור ולנסות את מזלו במוזיקת רוק. הוא עבר
 להתגורר בצרפת ולהופיע מול יהודים בפריז. כעבור זמן מה חזר לארץ וחזר בתשובה, בעקבות חזרת
ו בתשובה הפסיק להקליט.ניסים סרוסי אף היה שותף להפקה "זמרים שרים זוהר" שהופקה בשנת
 1997 לציון 10 שנים למותו של זוהר ארגוב, שם הוא שר את להיטו של ארגוב "ים של דמעות".
כעבור שנה חזר לצרפת ועד היום הוא גר שם כאשר מדי פעם הוא מגיע לביקור בארץ.

חינוך:

  • ההורים:
  • אם- ללא השכלה פורמלית, למדה תפירה.
  • אב- קורא וכותב צרפתית. בוגר הכותאב שבבית הכנסת.
  • הילדים: למדו בכי"ח אליאנס (צרפתית ועברית).

שפת הדיבור: ערבית תוניסאית וצרפתית.

שפת התפילה: עברית.

מוסיקה: מעורבת: אמנים מערצות ערב (פריד אל אטרש, אום כולתום), ראול ז'ורנו - זמר יהודי תוניסאי.

סיפורו של ניסים סרוסי

לנוכחות הקולוניאלית הצרפתית בתוניסיה הייתה חשיבות רבה הן לחברה התוניסאית והן לחברה
היהודית. החברה היהודית ביקשה למצוא דרכים להשתלבות ורכישת התרבות הצרפתית באמצעות
 שינוי מעמד משפטי, רכישת השכלה ו"כרטיס כניסה" לתחומי עיסוק חדשים.
סיפורו של ניסים סרוסי ומשפחתו מבהיר לנו את התהליכים והשינויים שעברו על החברה היהודית
 בתוניסיה, שהייתה אולי פתוחה יותר לשינויים והשפעות תרבותיות מגוונות ממדינות ארצות האסלאם
האחרות. משפחת סרוסי מייצגת את הציבור היהודי הרחב ,שנשאר קשור למסורת היהודית ולתרבות
הערבית ,אך לא נרתע מליטול חלק בתהליכי המודרניזציה והחילון.
מי הוא ניסים סרוסי? זמר מוסיקאי מלחין נולד בשנת 1948 בתוניסיה בעיר בצפאקס ,הוריו גרים כיום
רחובות, סרוסי מתגורר היום בצרפת.
משפחתו מונה עשר נפשות 6 בנים ושתי בנות והורים.
אמו למדה תפירה אך מעולם לא למדה בבית ספר. אביו כותב וקורא צרפתית. הילדים הבוגרים למדו
 ב"אליאנס" (כי"ח) ששפת הלימוד העיקרית היתה צרפתית ,ולצידה למדו גם עברית
{ למרות שכי"ח לא עודדה פעילות ציונית).
בבית דיברו שלוש שפות ערבית ,צרפתית ועברית ,כתוצאה מריבוי השפות ומגוון התרבויות
 בתוניסיה, סרוסי שר בעשר שפות .
בילדותו שמע מוזיקה מעורבת האזין לרדיו התוניסיאי כמו גם לפיוטים בבית הכנסת שירתו
 הושפעה מזמרים ערביים.
אביו לא חש נחת מבחירתו המוזיקלית משום שאביו רצה לראותו חזן , אמנם סרוסי היה במקהלת
בית הכנסת, אך רצה לשיר סגנונות שונים מאלו המושמעים בבתי הכנסתפעם, בשעת שמחה
משפחתית החל לשיר באנגלית, אביו לא היה מרוצה ,נראה כי מרגע זה אביו הבין כי בנו לא יהיה
 חזן בבית כנסת.
בתוניסיה התפתחה פעילות ציונית ענפה ( בשנות העשרים פעלו כ 22 אגודות ציוניות) ,החל
משנת 1924 פעלו בתוניסיה תנועות נוער יהודיות . סרוסי היה פעיל בסניף "בני עקיבא", שם למד
שירים עברים והיה משוכנע כי שילוב של שירים עבריים ,ערבית עם פיוטי תפילה ושירים בצרפתית
 ואיטלקית( בתוניסיה האליטה הכלכלית הייתה מורכבת ברובה ממהגרים איטלקים) הם
 "מטמון מוזיקלי לילד" סרוסי החל לחלק כשרונו בין בתי כנסת לבין אולמות מופעים של זמרים,
למד את השירים ותוך פרק זמן קצר הכין לעצמו רפרטואר שירים .
עם הכרזת המדינה בשנת 1948 נחשדו היהודים בתוניס באהדה למאבק בא"י.
אחרי הקמת המדינה הותר ליהודים להגר למדינת ישראל. אחרי מלחמת העולם השניה נתפסה
 הציונות רלוונטית יותר .
היהודים החלו מהגרים לא"י וזרם העולים גבר עם קבלת עצמאותה של תוניסיה בשנת 1956.
בתק' זו גם ההגירה לצרפת צוברת תאוצה לאחר שחביב בורגיבה ( נשיא תוניסיה) נקלע למשבר
ביחסיו עם צרפת בשנת 1962 או אז מתחילים להגר גם משפחות יהודיות ממעמד הביניים והשכבה
 הגבוהה באותה שנה עוזבת משפחתו של סרוסי .
 
  
אבי טולדנו (נולד ב-4 באפריל 1948) הוא זמר ומלחין ישראלי.

ביוגרפיה

אבי טולדנו נולד בעיר מקנס שבמרוקו. בגיל 14 הוא הצטרף לתנועת הנוער השומר הצעיר, שם
התעוררה אהבתו לציונות, וכעבור כשנתיים, בינואר 1965, החליט יחד עם חבריו לתנועה לעלות
 למדינת ישראל. תחילה, שהתה הקבוצה מספר חודשים במחנה עולים של הסוכנות היהודית
 במרסיי שבצרפת, ומשם עלו לארץ ונקלטו בקיבוץ רוחמה.כבר כנער גילה טולדנו את כשרונו
במוזיקה, והחל להתפרסם בארץ בתוכנית הרדיו "תשואות ראשונות". לתוכנית זו שלח שירים
שכתב והלחין בעצמו. את שירותו הצבאי הוא עבר בלהקת גייסות השריון, בה היה שותף לתוכניות
 "פשוט שריונר" ו"שישה ימים בטנק". כסולן התבלט בשירים "אחי הצעיר יהודה",
"שלא לאהוב אותך איך אפשר", "מי שחלם" ו"שריונים 69".עוד במהלך שירותו הצבאי בשנת 1968,
הוא הוציא את אלבום הבכורה שלו. בשנת 1969 השתתף בפסטיבל הזמר עם השירים "את הרוח"
ו"בדרך חזרה" איתו זכה במקום השלישי. באותה השנה זכה בתואר זמר השנה
 במצעד הפזמונים העברי השנתי של קול ישראל. בשנת 1970 זכה במקום הראשון
בפסטיבל לשירי ילדים שנערך בפעם הראשונה עם השיר "למה ככה". שותפתו לזכייה זו הייתה
 עירית ענבי שהייתה אז ילדה בת עשר. השיר בביצוע השניים זכה לפופולריות רבה והוא אחד השירים
 המזוהים ביותר עם הפסטיבל. טולדנו המשיך להשתתף גם בפסטיבלים הבאים עם השירים
"חיפושית הקצב", "חג יובל" ו"שיר בלה-לה-לה".לקראת סוף שנות השבעים הוא יצא למסע הופעות
 באירופה, ובשנת 1978 יצא עם מופע יחיד שנקרא "לה בוהם" - משירי שארל אזנבור, שבעצמו הגיע
ונכח בפרימיירה.לאחר מספר שנים בצרפת הוא שב לישראל. בתחילת שנות השמונים הוא הוציא
 את האלבום "צלע", המבוסס על שירי שמרית אור, ומתוכו זכו להצלחה הלהיטים "ליאורה" שנכתב
 לאשתו, ו"כל חיי" שהיה שיר השנה של גלי צה"ל.בשנת 1981 התמודד בתחרות הקדם אירוויזיון
 עם השיר "קרנבל", שהגיע למקום השלישי. שנה מאוחר יותר שב לתחרות עם השיר "הורה" שניצח.
טולדנו ייצג את ישראל באירוויזיון בשנת 1982, וזכה במקום השני. שנה מאוחר יותר הלחין לעפרה חזה
 את השיר "חי", שזכה גם הוא בקדם אירוויזיון ובמקום השני באירוויזיון. בתקופה זו הוא גם רשם נוכחות
ערה בתחרויות שירי הילדים השונות. בשנת 1980 הוא הלחין את השיר "ברוגז שולם" איתו זכה
מייק בורשטיין במקום הראשון בפסטיבל לשירי ילדים. בשנים 1981 ו1982 השתתף בשירוויזיון עם
השירים "יום הולדת" ו"אבא אבא". ב1983 זכה במקום הראשון בפסטיבל שירי הילדים עם השיר "ביחד",
 וב1984 ביצע בחלק החוץ תחרותי של הפסטיבל את השיר "למה במכות". בשנת 1985 השתתף בפסטיגל
עם השיר "יום גדול".בשנת 1984 יצא במופע יחיד, "תעודת זהות", בבית ליסין, המבוסס על חייו.בשנת
 1987 השתתף במחזמר עלובי החיים בתיאטרון הקאמרי. בשנת 1989 ניסה את כוחו שוב בתחרות
הקדם אירוויזיון עם השיר "דיינו", אך הפסיד לגילי וגלית ששרו את השיר "דרך המלך".בשנת 1990
צילם סרט במרוקו, "בית לבן" ששודר בערוץ הראשון. בשנת 1993 השתתף בסרט "הירושה" לצידם
של אלון אבוטבול ויעל אבקסיס.בשנת 2000 יצא במופע יחיד שנקרא "קפה פריז".

 

זוהר ארגוב ז"ל

זוהר ארגוב (עורקבי) (16 ביולי 1955 - 6 בנובמבר 1987) הוא אחד מגדולי הזמרים המזרחיים והים-תיכוניים בישראל. 
 ביוגרפיה
תחילת דרכו
ארגוב נולד בראשון לציון בכור ל-9 אחים במשפחה ענייה, בשיכון המזרח בעיר. כבר מילדותו
בלט בכישרון הזמרה שלו ולמד פיתוח קול אצל הזמרת אהובה עוזרי. בגיל 13 הפסיק את לימודיו.
בגיל 15 הכיר את ברכה וכעבור שנתיים נישא לה. בנו גילי ארגוב נולד כעבור שנה. במהלך נישואיהם,
 תוך כדי שהוא עובד כטייח, הוציא בגיל 22 תקליטון ובו שני שירים, "כל יום שעובר" ו"ילדה חיכיתי שנים"
 שכתב והלחין משה נגר. לאחר הוצאת התקליט הוחלט על שינוי שם המשפחה משום שהשניים סברו
שארגוב הוא שם יותר מסחרי מעורקבי. כעבור שנה הורשע ארגוב בניסיון אונס, בעקבותיו ישב שנה
בכלא. הזוג נפרד והתגרש בתקופה זו. ב-1979 בגיל 24, עם שחרורו מהכלא, החליט ארגוב לעסוק
במוזיקה כעיסוק עיקרי. הוא החל עובד כנהגו של הזמר ג'קי מקייטן וכמו כן, הופיע במועדונים ובאירועים
 משפחתיים וזכה להצלחה רבה. באחד האירועים בעיר באר-שבע ביקש זוהר לשיר. אחרי שכנועים רבים
קרא ג'קי מקייטן ליהודה קיסר הגיטריסט שלו וביקש ממנו לשמוע אותו. זוהר שר באותה הופעה את השיר
 "ברצלונה" הקהל התלהב וההופעה נמשכה שעות.
שנות השמונים
יהודה קיסר, שהתרשם מאוד מקולו של ארגוב החליט להפיק את אלבומו הראשון, "אלינור", שמו.
למרות שההקלטה נעשתה על טייפ פשוט האלבום הצליח מאוד ותוך זמן קצר הפך ארגוב למבצע מבוקש
בהופעות חיות בכל הארץ. ב-1981 יצא אלבומו השני "היו זמנים" אשר כלל גרסאות כיסוי לשירים ישנים.
 בין השירים נכללו גם הלהיטים הגדולים "ברצלונה" שהיה ידוע בביצוע של ג'ו עמר, ו"את לי לילה", שהיה
ידוע בביצועו של בועז שרעבי. בניגוד לאלינור, הופק אלבום זה במקצועיות רבה יותר ובאיכות הרבה יותר
 גבוהה וגם הוא הצליח מאוד.ב-1982 הצליח המפיק מאיר ראובני להכניס את ארגוב, בן טיפוחיו, למצעד
 הזמר המזרחי עם השיר "הפרח בגני" (שיועד מלכתחילה לשימי תבורי). את השיר כתב אביהו מדינה
ועיבד ננסי ברנדס. השיר זכה במקום הראשון בהפרש ניכר וסלל את דרכו של ארגוב לצמרת המוזיקה
המזרחית. באותה שנה יצא האלבום "נכון להיום" שהכיל בין היתר, את השירים: "הפרח בגני", "בדד",
"נכון להיום", "כבר עברו השנים", "עוד דקה את נעלמת" שזכה לפופולריות הרבה מעבר לקהל המצומצם
ששמע מוזיקה מזרחית עד אז והאלבום סלל עבור המוזיקה המזרחית בבמות חדשות. האלבום שבר
שיאי מכירות והוגדר מהר מאוד כאלבום פלטינה וייתכן שעבר במכירות את ה-250 אלף עותקים. באותה
עת זוהר הוגדר כ"מלך של המוזיקה המזרחית". בשנת 2008 האלבום נבחר כאלבום החשוב במוזיקה
הישראלית של שנות ה-80 בסיכום 60 שנה למדינת ישראל בעיתון ידיעות אחרונות.בתחילת 1983 יצא
זוהר למסע הופעות בארצות הברית של שלושה חודשים, שם החל להשתמש בסם הקראק. כאשר חזר
לארץ הדבר עדין לא ניכר עליו אך אט אט החלו הסמים להשפיע על תפקודו: הונו הלך ואזל ושמועות אמרו
שבזבז ב-1983 מעל מיליון דולר על סמים. גם טיב קולו נפגע.באוקטובר 1983 עבר תהליך של גמילה
במשך שבועיים באילת. בתחילת 1984 הוציא תקליט נוסף "כך עוברים חיי", עם להיטים גדולים כמו "מרלן"
(מילים עוזי חיטמן לחן אנריקו מסיאס), "כוכבי לילה", "כמו שיכור", "עד מתי אלוהיי". רוב השירים נכתבו
על ידי עוזי חיטמן. כשנשאל עוזי חיטמן על זוהר, סיפר שכאשר התחיל לכתוב לזוהר בשלהי 1982 את
השיר "מרלן", היה ביתו של זוהר מהמפוארים. לאחר ששב מארצות הברית , חזר חיטמן לביתו של זוהר,
וראה בית שרוי באי-סדר, וכמעט ריק, כשהכול נמכר לטובת הסם. לאחר שראה זאת כתב לו את השיר
"עד מתי אלוהיי", המתאר את מצבו של זוהר באותה עת (אביב 1983).בסוף שנת 1984 כאשר הוא די
נקי מסמים, חזר זוהר להופיע בחו"ל, סבב הופעות בצרפת וארצות הברית. כאשר החל להופיע שוב
בארצות הברית חזר להשתמש בסמים. לאחר שובו לארץ נפרד מ"האחים ראובני", אמרגניו ומפיקיו.
בשנת 1985 התחבר לאחים בן מוש והוציא את האלבום "ים של דמעות" בשפל נפשי, למרות שהאלבום
הצליח במידה לא מבוטלת, כמו השירים "בואי הלנה", "אמא" ושיר הנושא "ים של דמעות". באותה
 שנה עבר גמילה בת 3 חודשים בירושלים לאחר שהתעלף ממנת יתר. למרות השפל הנפשי אליו
 הגיע זוהר, אלבומיו המשיכו להימכר בכמויות גדולות.אך הביקוש להופעותיו קטן בשל נטייתו שלא
 להגיע להופעותיו שלו עצמו. באותה שנה חזר להופיע ב"פסטיבל הזמר המזרחי" עם השיר האלמוני
"מלאך שטן" מהאלבום "ים של דמעות". זוהר הגיע רק למקום ה-15, דבר שהעיד על מצבו, בעוד
 שהיריב המרכזי שלו באותה תקופה, חיים משה, הגיע למקום הראשון עם השיר "עד כלות הנשימה".
בשנת 1986 הוציא את האלבום "להיות אדם", השיר יחד עם השירים "אבי" ו"אדם שחקן" חוברו
במיוחד על חייו של ארגוב, האלבום נחל הצלחה מסחררת, אך פעילותו של זוהר דעכה, קולו השתנה,
 ושירתו נפגעה.בינואר 1987 התראיין בתוכנית האירוח המרכזית של ערוץ 1, תוכניתו של מני פאר,
ובה דיבר בגלוי על התמכרותו לסמים, אך טען כי אינו משתמש עוד בסמים, כיום מטילים רבים ספק בכך.
באותה שנה הוציא את האלבום: "הדרך הברוכה".כעבור זמן לא רב, שב ארגוב והסתבך בפלילים
בעקבות התמכרותו לקוקאין: הוא הואשם בגניבת נשק משוטר, נעצר ונכלא. במהלך חופשה מבית הכלא
הואשם בניסיון לאונס, נעצר ובבית המעצר במשטרת ראשון לציון שם קץ לחייו בתלייה.

 

אוספים שיצאו אחרי מותו

לאחר מותו יצאו על שמו אוספים שונים: "שר יוונית", "זוהר וחברים", "נעימות המלך",
"חברים שרים זוהר", "זמרים שרים זוהר", "להיטי זהב", "המיטב", "חייו ומותו של המלך"
 (DVD) ו"זוהר ארגוב - שירת חייו", "שירת הזמיר", "20 שנה למותו של המלך",בכרם
 התימנים,אל נבקש,בן בלי בית,מזכרת גדולה מזמר גדול. בכל שנה בערך בתאריך מותו,
נערך טקס, תחת השם "המלחמה בסמים", לזכרו של זוהר ובו זמרים שרים את מיטב להיטיו.
חייו של ארגוב היו נושא לשירים (עוד בחייו נכתבו עליו שירים) ומחזות, מחזות זמר, ואף סרט
 ("זהר" שכתבו אמיר בן-דוד ומשה זונדר וביים ערן ריקליס בכיכובו של שאול מזרחי). שיריו
זכו לביצועים רבים, של יוצרים מגוונים, וביניהם גם מחוץ לתחום הזמר המזרחי. זכורים במיוחד
 הביצועים של מאיר אריאל לשירו "כבר חלפו השנים", והביצוע של נינט טייב לשיר "ים של דמעות"
 אשר זיכה את הזמרת הצעירה במקום הראשון בתוכנית "כוכב נולד". בספטמבר 2007, לכבוד
מצעד הפזמונים העברי השנתי של גלגלצ, הקליטה להקת סינרגיה ביצוע חדש בסגנון
 רוק לשיר "בדד", במלאות 20 שנים למותו של ארגוב. להקת הרוק "דנה נמה" ביצעה גרסת רוק
לשיר "נכון להיום", בשם "מוח רץ". במסגרת הפרויקט המוזיקלי "עבודה עברית" חידשו
הראל מויאל את השיר "עוד דקה את נעלמת" ולהקת לוס כפרוס את "נכון להיום". באותה שנה
 הוציא הזמר שלומי סרנגה "דואט" עם ארגוב בשירו "עוד יום יבוא", כשקולו של ארגוב נלקח
ונדגם במחשב כשסרנגה מצטרף אליו ביוונית.

 

מורשת

מורשתו של ארגוב שנויה במחלוקת. כאדם, ארגוב נחשב בעיני רבים לדמות בעייתית, בשל העבירות הפליליות הרבות שביצע, אלימותו כלפי נשים, והתמכרותו לסמים. יכולתו של ארגוב לשלוט בקריירה שלו הייתה מוגבלת מאוד, והקלטותיו נושאות אופי אקלקטי, כאשר לעתים קרובות מהווים אלבומיו אוסף כמעט אקראי של שירים ממקורות שונים, שאינם משקפים קו אחיד ובחירה מתוכננת. מאידך, ארגוב הצליח להתגבר בקולו, כאשר זה היה במיטבו, על כל המכשולים ולהצליח להפוך גם שירים בינוניים ועיבודים בנאליים למה שנחשב בעיני רבים לפניני זמר. כיוצרים ומבצעים אחרים, הפך אותו מותו הטראגי בטרם עת לאגדה, ובמהלך השנים הפך סיפור חייו לטרגדיה סמלית לגורלם של זמרים בני עדות המזרח במדינת ישראל. בעיני רבים נחשב ארגוב לפורץ הדרך של המוזיקה המזרחית למיינסטרים הישראלי.בוים עליו סרט ביוגרפי שנקרא "זהר".רבים מזמרי המזרח רואים בו מורה רוחני ואף הקדישו לו אלבומים שלמים, דוגמת: שריף, זהבה בן ואייל גולן.בחודש יולי 2007 החליטה עיריית ראשון לציון לקרוא על שמו רחוב בעיר

                             


 
      פארק אתרים       מפת האתר       דווח על הפרה       ממשק ניהול